<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין שנ"ח</h1>
<h2>דף טו.</h2>
והמצוה השנ"ח היא שהזהיר האונס שלא לגרש אנוסתו והוא אמרו (תצא כ"ב) לא יוכל שלחה כל ימיו. וזה הלאו כבר קדמו עשה והוא אמרו (שם, מ"ע רי"ח ושרש ו') ולו תהיה לאשה. וכן בארו בגמר מכות (ט"ו.) שזה לאו שקדמו עשה. ושם אמרו אונס שגרש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר. ודע שאם היה ישראל וגרש אנוסתו ומתה קודם שיחזירנה או נשאת לזולתו לוקה שהוא לא קיים עשה שבה. כמו שהוא השורש אצלנו [על"ת רי"ד, רל"ט, רמ"ב, ש"ו, ופיה"מ מכות רפ"ג] קיימו ולא קיימו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשלישי וברביעי מכתובות.
